משקפיים לאחר ניתוח קטרקט

תוכן עניינים

במהלך עבודתי במרכז לניתוחי עיניים "מעיין" נשאלתי רבות לגבי התאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט ושאר נושאים הקשורים לניתוח הקטרקט.

במאמר זה אעשה קצת סדר במידע הרב שקיים ואענה על שאלות נפוצות הקשורות להתאמת משקפיים לאחר ניתוח קטרקט.

 

התייעצות לפני ניתוח קטרקט

התייעצות לגבי משקפיים לאחר ניתוח קטרקט

 

מהו קטרקט ובאילו גילאים הקטרקט מתפתח

קטרקט (בעברית – ירוד) הינו מצב שבו עדשת העין נעשית עכורה וכתוצאה מכך נפגעת הראייה באופן שבו היא מאבדת מצלילותה. 

הפגיעה בראייה היא באופן ישיר ביחס לרמת העכירות של העדשה.

לקטרקט תסמינים שונים של פגיעה בראייה הכוללים: צורך תכוף בהחלפת המשקפיים וצורך בתאורה חזקה לקריאה, סנווּר, ראיית לילה מוחלשת, טשטוש מתגבר, לעיתים אף כפל ראייה ושינוי בראיית צבעים. במקרים מסויימים יכול אף לגרום לעלייה בלחץ התוך עיני.

שכיחות הקטרקט באוכלוסיה  

הקטרקט מופיע לרוב בגילאי 60 ומעלה אך ישנם מקרים של קטרקט שמתפתח בעקבות חבלה בעין, טיפול תרופתי ואף קטרקט מולד.

שכיחות הקטרקט מעל גיל 40 נעה בין 12 ל-19 אחוז.

בעולם מבוצעים למעלה מ 26 מיליון ניתוחי קטרקט בשנה, כאשר בישראל, מבוצעים כ-80 אלף ניתוחים בשנה.  

חשוב להבין כי קטרקט הוא הגורם המוביל לעיוורון ואחראי לאובדן הראייה אצל יותר מ-20 מיליון אנשים ברחבי העולם בכל שנה. 

הארכת אורך החיים, הביאה לעלייה במקרים של קטרקט תלוי גיל (הקטרקט הנפוץ ביותר)

 

גורמי סיכון לקטרקט 

  • גורם הסיכון העיקרי הוא הגיל, ונראה כי קטרקט תלוי גיל הוא תוצאה בלתי נמנעת של הזדקנות.
  • מספר מחקרים מראים כי שכיחות הקטרקט גבוהה יותר בקרב נשים – 62% לעומת 38% אצל גברים
  • גורמי סיכון נוספים הם: חשיפה רבה לשמש, עישון, סוכרת, קוצר ראייה והשמנת יתר
  • בקבוצות מחקר יותר מ- 70.3% סבלו מעודף משקל או השמנת יתר
  • נמצא קשר משמעותי בין התפתחות של קטרקט לפני גיל 60 לבין היסטוריה משפחתית אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה
 

לעומת זאת:

  • מצבים של סוכרת וקדם סוכרת לא היו קשורים לעלייה בסיכון לקטרקט בקבוצת הגיל של 40 עד 60 
  • לא נמצא הבדל משמעותי מול קבוצת הביקורת, בזמן הממוצע של חשיפה לשמש (משעה 9:00 בבוקר עד 17:00), שימוש במחשבים ושימוש בסמארטפון
  • כמו כן, לא נמצא קשר מובהק בין שימוש ארוך טווח בתרופות (כולל סטרואידים, NSAIDS, חוסמי תעלות, סטטינים) והתפתחות קטרקט באוכלוסיית המחקר.
 

סימפטומים של קטרקט

ההתפתחות של הקטרקט מאופיינת במספר סימפטומים של פגיעה בראייה באופנים שונים:  

  1. ירידה הדרגתית בראייה שהופכת מטושטשת – ירידה בחדות הראיה באופן שאינו ניתן לתיקון על ידי משקפיים וזאת מכיון שעדשת העין מתכסה ב"עננה" עכורה
  2. פגיעה בחדות הצבעים שנראים דהויים
  3. סנוור משמעותי מאור שמש ומאורות חזקים  
  4. קושי משמעותי בראייה ובנהיגה בלילה – הילות סביב מקורות האור
  5. שינויים תכופים במרשם המשקפיים
  6. נדרש שימוש בתאורה חזקה לקריאה

 

בצילום הבא ניתן לראות ארבעה שלבים של התפתחות הקטרקט – נלקחו כחלק ממחקר בנושא אבחון של קטרקט באמצעות בינה מלאכותית 

 

אפשר לאפיין את השלבים השונים של התפתחות הקטרקט באופן הבא:

(א) עדשה בריאה 

(ב) קטרקט התחלתי – קטרקט המאופיין ברמה משתנה של עכירות העדשה באזורים שונים של העדשה. בחלקה עם עכירות גבוהה וחלקה עם עכירות נמוכה, כולל אזורים נקיים מעכירות עם סיבי עדשה צלולים.  

(ג) קטרקט בשל – מצב שבו כל קליפת עדשת (cortex) העין עכורה. 

(ד) קטרקט בשל מאוד – מצב שבו קליפת עדשת (cortex) העין במצב נוזלי. במצב זה שבו סיבי קליפת העדשה הופכים עכורים, נוצר ע"י החלבונים לחץ אוסמוטי אשר גורם לעדשה לטפוח. 

 

שלבי קטרקט  

הסוגים השונים של קטרקט

קיימים סוגים שונים של קטרקט המתבטאים באופן הפגיעה בעדשת העין:

א. קטרקט גרעיני (Nuclear) – הקטרקט השכיח ביותר. עכירות עדשת העין מחמירה לאורך הזמן

ב. קטרקט קורטיקלי (Cortical) – גם קטרקט זה מחמיר לאורך השנים כאשר בקטרקט מסוג זה העכירות נוצרת בעיקר בחלק ההיקפי של העדשה וההשפעה הנגרמת היא בעיקר בלילה עקב הרחבת האישונים בחשיכה.

ג. קטרקט סאב קפסולרי (SubCapsular) – בקטרקט מסוג זה מתקיימת נדידה של תאים אל הקפסולה האחורית. הסמפטום העיקרי הוא סינוור משמעותי ממקורות אור בוהקים.

ד. קטרקט בשל (Mature) – העדשה הופכת עכורה לחלוטין/אטומה ומקבלת גוון לבן ולעיתים גם מבנה העדשה מקבל עיוותים. זהו מצב של קטרקט המחייב ניתוח מיידי. 

ה. קטרקט מולד – שכיחות המחלה אצל תינוקות שנולדו היא 3 ל-10,000. הסיבות העיקריות לקטרקט מולד הוא: חשיפה לזיהומים ברחם במהלך ההריון, רקע תורשתי או טראומה לעין (לדוגמא תוך כדי בדיקת מי שפיר).

 

תהליך אבחון הקטרקט 

מצלמת הפונדוס היא מצלמה ייחודית המשולבת עם מיקרוסקופ בעוצמה נמוכה לקבלת תמונות של קרקעית העין (fundus – פונדוס).
זוהי תמונה ייחודית של העין המתארת את חלקה האחורי של העין 

כיום מתבצע שימוש במצלמות דיגיטלית מסוגים שונים כמו המצלמה שיש לנו בטלפון הנייד אשר נפוצות ונגישות הרבה יותר.
דבר המאפשר שימוש דרמטי ביכולות האבחון והטיפול בייחוד במדינות מתפתחות כמו באפריקה שם הגישה לציוד מתקדם וכח אדם מנוסה מוגבלים ביותר. 

בשנים האחרונות, חלה התקדמות מטאורית  בשימוש בבינה מלאכותית לאבחון קטרקט.
במחקר זה, נידון השימוש בבינה מלאכותית לזיהוי אוטומטי ודירוג של שלב ההתקדמות של הקטרקט.

דבר זה מאפשר את הורדת העומס מצוותי הרפואה העמוסים לעייפה ולמטופלים במדינות מתפתחות לטפל בקטרטק בתזמון המתאים 

 

האם הקטרקט שלי "בשל" ? מתי מומלץ לעבור ניתוח קטרקט?

המושג "קטרקט בשל" כמעט אינו בשימוש כיום מאחר וישנה התקדמות גדולה באופן הניתוח שהפך לבטוח מאוד ובסוגי העדשות שמשתילים, כך שאין הכרח לחכות עד לירידה משמעותית באיכות הראייה.

כיום ניתן לנתח גם במצב התחלתי של הקטרקט וזאת כאשר הוא גורם להפרעה באיכות הראייה או לשינויים תכופים במרשם המשקפיים.

הפתרון המרכזי והבטוח ביותר כיום הוא ניתוח פשוט שאורך כ 20 דקות, בו מתבצעת הסרה כירורגית של העדשה העכורה של העין והחלפתה בעדשה חדשה.

ההחלטה על ניתוח הקטרקט תבוא לאחר התייעצות עם רופא העיניים וההחלטה לגבי סוג העדשה תתבצע בהתייעצות עם המטופל בהתאם לצרכיו הויזואליים ובהתאם לנתוני העין.

חשוב מאוד לציין כי למרות שאף פעם לא מאוחר לעבור את ניתוח הקטרקט, מומלץ מאוד לעבר את הניתוח לפני שהקטרקט הופך לבשל מכיון שהדבר מקטין את משך הניתוח ומשך ההתאוששות.

אחוזי ההצלחה בניתוחי הקטרקט הם גבוהים מאוד והניתוח נחשב לבטוח מאוד.

ב 96% מהמקרים מתקבלת תוצאה משביעת רצון (ראייה של 6/12) המאפשרת נהיגה ללא צורך במשקפיים.

  

סוגי העדשות להשתלה

בניתוח הקטרקט מתבצעת השתלת עדשה מלאכותית המחליפה את העדשה העכורה.

 

החלפת עדשה- קטרקט

החלפת העדשה הטבעית בעדשה מלאכותית

 

סוגי העדשות הניתנות להשתלה הן:

עדשה חד מוקדית 

עדשה חד מוקדית היא עדשה המתקנת את הראיה לרחוק. 

לאחר הניתוח לא יהיה צורך בהרכבת משקפיים לרחוק, אך יהיה צורך בהרכבת משקפיים לקריאה.

במקרים בהם הקטרקט בעין אחת בלבד ולא רוצים ליצור הבדל גדול בין העיניים במרשם המשקפיים (מספר גבוה בעין הלא מנותחת), ייתכן כי יוחלט על השתלה של עדשה הדומה בנתוניה לעדשה הקיימת כך שלא בהכרח יהיה שינוי במרשם המשקפיים אך הראייה תהיה צלולה יותר.

 

עדשה מולטיפוקלית

עדשה מולטיפוקלית אשר אמורה לבטל את הצורך במשקפיים ומאפשרת ראייה טובה לכל המרחקים.

לעיתים יש צורך ב"עזרה" של משקפי קריאה בקריאה ממושכת.

חיסרון: לעיתים משך ההסתגלות ארוך יותר (בדומה למשקפי מולטיפוקל)

 

מונו-וויז'ן (mono vision) 

מונו ויז'ן הוא מקרה בו משאירים במכוון עין אחת אשר רואה טוב לרחוק ועין אחת אשר רואה טוב לקרוב.

הדבר מבטל את הצורך במשקפיים אך יש לכך מספר חסרונות: פוגע בראיית עומק, תלת מימד וראיית צבעים מאחר ומערכות אלו עובדות בזכות עבודה משותפת של שתי העיניים יחד.  

גם בקריאה ממושכת ישנו עומס על עין אחת בלבד, דבר אשר עשוי לגרום לקושי לאורך זמן.

 

עדשה טורית

עדשה המתקנת צילינדר (אסטיגמטיזם). קיימת כחד מוקדית או טורית מולטיפוקלית. 

מאפשרת תוצאות מדויקות יותר ואיכות ראייה גבוהה יותר לאחר הניתוח.

 

עדשות קטרקט

 סוגי העדשות המלאכותיות

 

קטרקט משני (PCO)

קטרקט משני מתרחש אצל כ 20% מניתוחי הקטרקט.

הקטרקט המשני יכול להתפתח לאחר מספר חודשים ועד מספר שנים לאחר ניתוח הקטרקט.

בקטרקט משני מתרחשת צמיחה מחודשת של תאי אפיתל (מהם מורכבת העדשה המקורית שהוצאה בניתוח הקטרקט) על אותה רקמה עדינה שעליה מונחת העדשה המלאכותית ושנקראת PCO – Posterior Capsular Opacification וגורמים לפגיעה בשקיפות העדשה החדשה .

הדבר מתרחש מכיון שלעיתים במהלך ניתוח הקטרקט נותרו שרידי תאים של העדשה המקורית אשר צומחים מחדש. 

פתרון הבעיה פשוט יחסית ובו מבוצעת הסרה של תאי האפיתל שצמחו ושל העכירות באמצעות קרני לייזר.

 

משקפיים לאחר ניתוח קטרקט – מתי נתאים ?

מומלץ על המתנה של כ 4 עד 6 שבועות לאחר ניתוח הקטרקט ועד אשר מסתיים המעקב של הרופא המנתח.

אם אין בצקת או סיבוכים כלשהם לאחר הניתוח, ניתן לגשת ולהתאים משקפיים בהתאם לצרכים הוויזואליים.

בתקופה שבין הניתוח להתאמת המשקפיים מומלץ להרכיב את הזוג הישן אשר מגן על העין המנותחת. אם המספר השתנה באופן שמקשה על השימוש במשקפיים, מומלץ לשים עדשה ללא מספר (plano).

 

אילו משקפיים נתאים לאחר ניתוח הקטרקט?

את המשקפיים נתאים בהתאם לעדשה שהושתלה, לחדות הראייה ולצרכים הוויזואליים של המטופל.

במקרה בו העדשה שהושתלה תיקנה את הראייה לרחוק, נצטרך להתאים משקפי קריאה.

במקרה בו עין אחת תוקנה לרחוק ואחת לקרוב (mono vision), ייתכן ויהיה צורך בהתאמת משקפיים אשר ייתנו מענה לצורך מסויים כמו קריאה ממושכת.

למרות ההתקדמות הרבה בניתוחי הקטרקט ובסוגי העדשות, לא תמיד ניתן להגיע לדיוק אשר מבטל לחלוטין את הצורך במשקפיים. 

גם לאחר שהושתלה עדשת מולטיפוקל ייתכן וקיימת אסטיגמציה (צילינדר) או מספר אשר יצריכו התאמת משקפיים. 

תיקון האסטיגמציה יכול להתבצע בניתוח ע"י השתלת עדשה טורית מולטיפוקלית.

תופעה נפוצה לאחר הניתוח היא סינוור שנובע מכמות אור גדולה החודרת לעין בהשוואה לתקופה שלפני הניתוח (הקטרקט חוסם אחוז גבוה מקרני האור). 

במקרים אלו מומלץ להצטייד במשקפי שמש אופטיות איכותיות או משקפיים עם עדשות מתכהות החוסמות קרינה ומפחיתות את עוצמת הבוהק.

 

לייעוץ מקצועי והתאמת משקפיים אחרי ניתוח קטרקט

מאמרים נוספים בנושא
P6071539
משקפיים לילדים – המדריך המלא

במאמר קודם סקרתי את הנקודות החשובות שיש לקחת בחשבון במהלך בדיקת הראייה של הילד.
במאמר זה נסקור את הנקודות החשובות שיש לקחת בחשבון בתהליך הרכישה של משקפי ראייה עבור הילד.

עדשת attitude
עדשות המולטיפוקל של שמיר – המדריך המקיף

לחברת שמיר מגוון עדשות מולטיפוקל ברמות שונות ולצרכים שונים – את כולן תוכלו למצוא אצלנו באופטיקה.
עדשות המולטיפוקל של שמיר הן עדשות המיוצרות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ומספקות איכות וחדות ראייה מעולות.

בדיקת ראייה ילדים
בדיקת ראייה לילדים – כל מה שצריך לדעת

במאמר זה אפרט את כל מה שחשוב לדעת לגבי בדיקות ראייה בילדים:
באיזה גיל ניקח את הילד בפעם הראשונה לבדיקת ראייה ובאילו גילאים נבצע בדיקות נוספות
מה ההבדל בין בדיקה של רופא עיניים לבדיקת אופטומטריסט
סימפטומים וגנטיקה המחייבים בדיקת ראייה לילד
למה חשוב כל כך לגלות לקויי ראייה בגיל כמה שיותר צעיר, ועוד

בדיקת סוכרת - קרדיט: pexels photomix
רטינופתיה סוכרתית – על הקשר בין סוכרת לשינויים בראייה

מחלת עיניים נפוצה זו היא הגורם המוביל לעיוורון בקרב בוגרים.
רטינופתיה סוכרתית נגרמת כאשר סוכר גבוה בדם פוגע בכלי דם ברשתית (שכבה רגישה לאור של תאים בחלק האחורי של העין). כלי דם פגומים עלולים להתנפח ולדלוף ועל ידי כך לגרום לראייה מטושטשת או לעצירה של זרימת הדם.

עדשת ביפוקל
ביפוקל או מולטיפוקל ?

על פניו נראה כי עדשות הביפוקל עברו מן העולם מאז הגיעו לחיינו עדשות המולטיפוקל אשר נחשבות מתקדמות יותר ומותאמות יותר לאורח החיים הדיגיטלי.
ועדיין ישנם מקרים בהם ביפוקל דווקא עשוי לפתור בעיה ולתת מענה פשוט ונוח.

Carmit portarait
כרמית פרי
בעלים

אופטומטריסטית בעלת רשיון מטעם משרד הבריאות, בעלת תואר B.Optom ממכללת הדסה ותואר שני בבריאות הציבור מאוניברסיטת בן-גוריון.

מחפשים אופטיקה בצפון ?

השאירו פרטים ונחזור אליכם.

Artboard 1 1
אהבתם את הכתבה ? שתפו בקליק
שירותים רלוונטיים

תפריט נגישות